מִבְצָע לִזְמַן מֻגְבָּל

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

מִבְצָע לִזְמַן מֻגְבָּל - שמחה פשיטיק

אַלְפְרֶד הָיָה אַחַד הָאֲנָשִׁים הָעֲשִׁירִים בָּעֲיָרָה. הוּא נִהֵל בְּמוֹ יָדָיו אֶת חֲנוּת הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת הַיְחִידָה בְּכָל הַסְּבִיבָה, וְכָל הַתּוֹשָׁבִים הָיוּ עוֹרְכִים אֶת קְנִיּוֹתֵיהֶם רַק אֶצְלוֹ. לֹא הָיוּ לוֹ מִתְחָרִים, וְכָךְ הַמַּצָּב הָיָה אָמוּר לְהִשָּׁאֵר עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת. בַּעֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁכָּזֹאת, אֵין מָקוֹם לִשְׁנֵי יַרְקָנִים.

אוּלָם בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, בְּלִי הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת, הִכְרִיז רִיצַ'ארְד עַל פְּתִיחָתָהּ שֶׁל חֲנוּת יְרָקוֹת חֲדָשָׁה. הַיְדִיעָה הִכְּתָה בְּהֶלֶם אֶת תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה כֻּלָּם, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, וּבִפְרָט הִיא הָמְמָה אֶת אַלְפְרֶד. 'בְּדִיּוּק רִיצַ'ארְד?! הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי, כָּךְ הוּא בּוֹגֵד בִּי?!' קָרָא בַּחֲמַת זַעַם כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

אִשְׁתּוֹ וּקְרוֹבָיו נִסּוּ לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא. אַלְפְרֶד הִסְתּוֹבֵב כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם מְתֻסְכָּל, זוֹעֵם וּפָגוּעַ. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין אֵיךְ רִיצַ'ארְד הֵעֵז לְהִתְחָרוֹת בּוֹ וְלִפְתֹּחַ חֲנוּת דּוֹמָה בַּטֶּרִיטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ. הוּא רָצָה לִפְגֹּשׁ אֶת הַיָּדִיד הַבּוֹגֵד, וְלֹא הָיָה לוֹ הָאֹמֶץ לַעֲשֹוֹת זֹאת. בֵּינְתַיִם הָלַךְ רִיצַ'ארְד וְהִתְפַּתַּח, כְּשֶׁהוּא מַצִּיעַ מְחִירִים זוֹלִים בִּמְיֻחָד לְצִבּוּר הַלָּקוֹחוֹת.

הַתּוֹשָׁבִים לֹא יָדְעוּ כֵּיצַד עֲלֵיהֶם לִנְהֹג: מִצַּד אֶחָד אַלְפְרֶד הוּא הַיַּרְקָן הַוָּתִיק, וְהֵם הִרְגִּישׁוּ אִי נְעִימוּת לַעֲבֹר לַחֲנוּת הַמִּתְחָרָה. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, רִיצַ'ארְד הִצִּיעַ לָהֶם מְחִירִים זוֹלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר. בַּתְּחִלָּה הִתְחַלְּקוּ הַלָּקוֹחוֹת לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, אֵלֶּה שֶׁהִמְשִׁיכוּ לִקְנוֹת אֵצֶל אַלְפְרֶד, וְאֵלֶּה שֶׁעָשֹוּ חִשּׁוּב וְגִלּוּ שֶׁיּוֹתֵר מִשְׁתַּלֵּם לָהֶם לִקְנוֹת אֵצֶל רִיצַ'ארְד.

אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָלַךְ מְלַאי הַלָּקוֹחוֹת שֶׁל אַלְפְרֶד וְהִדַּלְדֵּל. אַט-אַט הִתְגַּבְּרוּ רֹב תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה עַל הַנְּטִיָּה לְהַמְשִׁיךְ לִקְנוֹת בַּחֲנוּת הַמֻּכֶּרֶת וְהַוָּתִיקָה. 'בְּכָל הַכָּבוֹד לְאַלְפְרֶד', אָמְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ, 'רִיצַ'ארְד מַצִּיעַ לָנוּ מְחִירִים זוֹלִים בְּהַרְבֵּה, וְאֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁנְּבַזְבֵּז אֶת כַּסְפֵּנוּ עַל קְנִיּוֹת יְקָרוֹת. אַלְפְרֶד מַסְפִּיק עָשִׁיר, הוּא יָכוֹל לִפְרֹשׁ מֵהַתַּחֲרוּת, אוֹ פָּשׁוּט לְהוֹזִיל גַּם הוּא אֶת הַמְּחִיר'. וְכָךְ, לְאַחַר כַּחֲצִי שָׁנָה, עָמְדָה חֲנוּת הַיְרָקוֹת שֶׁל אַלְפְרֶד שׁוֹמֶמֶת, בְּעוֹד שֶׁחֲנוּתוֹ שֶׁל רִיצַ'ארְד מָלְאָה לָקוֹחוֹת.

'אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ הוּא עוֹשֶֹה אֶת זֶה!' אָמַר אַלְפְרֶד לְאִשְׁתּוֹ בְּאַחַד הָעֲרָבִים. 'רִחְרַחְתִּי קְצָת וּלְפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי, הוּא מוֹכֵר אֶת הַפֵּרוֹת וְאֶת הַיְרָקוֹת בִּמְחִיר הֶפְסֵד כִּמְעַט. אֵין לוֹ רְוָחִים מֵהַחֲנוּת שֶׁלּוֹ, אָז אֵיךְ הוּא מַמְשִׁיךְ לְתַפְקֵד, וְלָמָּה אִם כֵּן הוּא בִּכְלָל פָּתַח אֶת הַחֲנוּת? רַק כְּדֵי לְהַרְגִּיז אוֹתִי? אֲנִי כְּבָר חוֹשֵׁב לִסְגֹר אֶת הַחֲנוּת שֶׁלִּי', סִיֵּם אַלְפְרֶד בְּפָנִים עֲצוּבוֹת.

'אַל תִּתְיָאֵשׁ', עָנְתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ. 'תַּמְשִׁיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַחֲנוּת, רַק בִּשְׁבִיל הַבְּרִיאוּת שֶׁלְּךָ. אוּלַי יוֹם אֶחָד אֲנָשִׁים יִתְעוֹרְרוּ וְיִזָּכְרוּ מִי דָּאַג לָהֶם כָּל הַשָּׁנִים, וּמִי שֵׁרֵת אוֹתָם בְּנֶאֱמָנוּת כֹּה גְּדוֹלָה. שָׁמַעְתִּי מֵחֲבֵרוֹת שֶׁהַשֵּׁרוּת אֵצֶל רִיצַ'ארְד אֵינוֹ מֵהַטּוֹבִים. הוּא מַרְבֶּה לִצְעֹק, מִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם, וְהַתּוֹרוֹת שָׁם אֲרֻכִּים פְּעָמִים רַבּוֹת'. אַלְפְרֶד נֶאֱנַח: 'אֵין מַצָּב שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלַי... הַלָּקוֹחוֹת הִתְרַגְּלוּ לִקְנוֹת בְּזוֹל, הֵם כְּבָר לֹא יִקְנוּ אֶצְלִי יוֹתֵר'.

'עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי!' הִתְלַהֲבָה לְפֶתַע אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַלְפְרֶד. 'רִיצַ'ארְד פָּשׁוּט הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמֶּה שֶׁאָמַרְתָּ הָרֶגַע. הוּא הוֹרִיד אֶת הַמְּחִירִים, יִתָּכֵן שֶׁהוּא אֲפִלּוּ מַפְסִיד כֶּסֶף בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת, אֲבָל הוּא פָּשׁוּט רוֹצֶה שֶׁהַלָּקוֹחוֹת יִתְרַגְּלוּ לִקְנוֹת אֶצְלוֹ! אִם תַּקְשִׁיב לִי, בְּעוֹד תְּקוּפָה קְצָרָה הוּא יַתְחִיל לְאַט-לְאַט לְהַעֲלוֹת אֶת הַמְּחִירִים, עַד לַמְּחִיר הָרָגִיל שֶׁבּוֹ גַּם אַתָּה מוֹכֵר. אִם לֹא תִּתְיָאֵשׁ, תּוּכַל לַחֲזֹר וְלִהְיוֹת הַיַּרְקָן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בָּעֲיָרָה, כְּמוֹ פַּעַם!'

אַלְפְרֶד הִקְשִׁיב לְאִשְׁתּוֹ וְלִדְבָרֶיהָ הַהֶגְיוֹנִיִּים. הוּא לֹא סָגַר סוֹפִית אֶת חֲנוּת הַיְרָקוֹת שֶׁלּוֹ, וּלְאַחַר חָדְשַׁיִם נוֹסָפִים – הִתְגַּשְּׁמוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִשְׁתּוֹ. בַּתְּחִלָּה הַלָּקוֹחוֹת לֹא שָֹמוּ לֵב, אֲבָל כְּשֶׁהַמְּחִירִים אֵצֶל רִיצַ'ארְד עָלוּ עוֹד וָעוֹד, הֵם הֵבִינוּ לְפֶתַע שֶׁכָּעֵת אֵין הֶבְדֵּל בַּמְּחִירִים בֵּינוֹ וּבֵין אַלְפְרֶד, וְהֶעְדִּיפוּ אֶת הַשֵּׁרוּת הַמְּצֻיָּן שֶׁהֶעֱנִיק לָהֶם אַלְפְרֶד, עַל פְּנֵי הַשֵּׁרוּת הַלָּקוּי אֵצֶל רִיצַ'ארְד.

כָּעֵת נוֹצַר מַצָּב הָפוּךְ בָּעֲיָרָה – רֹב הַלָּקוֹחוֹת חָזְרוּ לִקְנוֹת אֵצֶל אַלְפְרֶד, וַאֲחֵרִים, שֶׁהִתְרַגְּלוּ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל רִיצַ'ארְד, הִמְשִׁיכוּ לִקְנוֹת אֶצְלוֹ. וְגַם הֵם, בְּשָׁלָב מְסֻיָּם, רָאוּ כִּי אֵין הֶבְדֵּל בַּמְּחִירִים בֵּין שְׁתֵּי הַחֲנֻיּוֹת, וְעָזְבוּ אֶת רִיצַ'ארְד וְאֶת הַפֵּרוֹת וְאֶת הַיְרָקוֹת שֶׁלּוֹ לַאֲנָחוֹת. אַלְפְרֶד חָזַר לְנַהֵל בְּיָד רָמָה אֶת חֲנוּתוֹ, כְּשֶׁשֶּׁפַע הַלָּקוֹחוֹת מַעֲנִיק לוֹ גַּם שֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה.

'אָמַרְתִּי לְךָ לֹא לְהִתְיָאֵשׁ', חִיְּכָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁאִישׁ לֹא רָאָה. 'אֲנִי חַיָּב לָךְ תּוֹדָה עֲנָקִית', חִיֵּךְ אֵלֶיהָ אַלְפְרֶד בַּחֲזָרָה. 'בִּלְעָדַיִךְ, הָיִיתִי הַיּוֹם אִישׁ מְתֻסְכָּל וְאֻמְלָל, יוֹשֵׁב לְבַד בַּבַּיִת וַחֲסַר תַּעֲסוּקָה וּפַרְנָסָה'.

*

יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא הַזְּמַן לְבַקָּשַׁת סְלִיחָה, וּלְאַחֲרֶיהָ חֲרָטָה וְקַבָּלָה לֶעָתִיד. בְּכָל שָׁנָה מֵחָדָשׁ אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּמְחַל לָנוּ עַל הָעֲווֹנוֹת שֶׁעָשִׂינוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, עַל אַף שֶׁחָזַרְנוּ שׁוּב וְעָשִׂינוּ עֲווֹנוֹת בַּשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת. אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁאָסוּר לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ, הַיֵּצֶר הָרָע מְחַכֶּה בְּדִיּוּק לָרֶגַע הַזֶּה שֶׁל הַיֵּאוּשׁ וְשֶׁל חֹסֶר הַיְכֹלֶת כְּדֵי לְהַפִּיל אוֹתָנוּ בָּרֶשֶׁת. אִם נַעֲשֶֹה תְּשׁוּבָה בְּכָל כֹּחֵנוּ, נַעֲלֶה עַל מַסְלוּל הַחַיִּים וְנִזְכֶּה בְּכָל שָׁנָה לִסְלִיחָה וּמְחִילָה מְחֻדֶּשֶׁת.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר