מבריח הלקוחות

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

שאלה מס' 614

מבריח הלקוחות

יהודה היה מרוכז במחירי חבילות הטיטולים והניח בעגלת הקניות שתי חבילות מטרנה, ובדיוק באותו רגע הבחין בו דוד חברו לספסל הלימודים. 'יהודה, למה אתה קונה שתי חבילות בשבעים וחמישה שקלים כל אחת? הרי יש במכולת של רמי מבצע – שתי קופסאות מטרנה במאה שקל!' בדיוק עבר שם עובדיה בעל המכולת שבא בטענה לדוד: 'למה אתה מבריח לי את הלקוחות? כמו שאתה דואג לחבר שלך שישלם פחות, תדאג לפרנסה שלי ואל תבריח לי לקוחות מהחנות!' מה דעתכם? האם היה מותר לדוד לספר ליהודה על המבצע במכולת של רמי?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: ספר 'חפץ חיים' הלכות לשון הרע – ערך 'רכילות' כלל ט' סעיף י' והאם זה דומה למקרה שלנו.

תשובה לשאלה 'ארבעת המינים בשמש' (שאלה מס' 612)

תקציר השאלה השבועית: ליאור חזר מהתפילה עם ארבעת המינים, בדיוק הגיע מולו אביאל השכן. 'ליאור, תעשה לי טובה! שכחתי לקנות השנה ארבעת המינים והיום החיוב מדאורייתא, תוכל לתת לי במתנה את ארבעת המינים שלך?' ליאור ואמר: 'בשמחה. רק שאני לא אהיה בבית, לכן אומר לך מה שתעשה – יש מרווח צר ליד הארון של החומשים בבית הכנסת, תניח שם את ארבעת המינים, ותבדוק שהמקום הזה שמור כדי שלא יקרה להם כלום'. לאחר התפילה הניח אותם אביאל במקום שסוכם. אלא שבמוצאי החג גילה ליאור שההדסים והערבות התייבשו בשמש. הוא אמר לאביאל: 'אמרתי לך לשים אותם במקום שמור כדי שלא יקרה להם כלום, ועכשיו הם התייבשו, אתה צריך לשלם לי על ההדסים והערבות!' ואילו אביאל טען: 'עשיתי מה שאמרת לי, לא חשבתי שהם יתייבשו מהשמש!' מה דעתכם? 

תשובה בקצרה: אביאל פטור מלשלם לליאור על ההדסים והערבות שהתייבשו.

 

תשובה בהרחבה: ישנה מחלוקת הלכתית בין הפוסקים, כשאדם משאיל חפץ של מצווה כגון ארבעת המינים למשל, האם חלים עליו דיני 'שואל'. דעת חלק מהפוסקים ('קצות החושן' סימן ע'ב סעיף קטן ל'ד) שלא חלים דיני 'שואל' על חפץ של מצווה, כיון שיש כלל בהלכה ש'מצוות לא ליהנות ניתנו' – והשכר עבורן נשמר לנו לעולם הבא. ולכן אי אפשר לדמות את הדין ל'שואל' רגיל, כיון שאין לו בחפץ עצמו שום הנאה אחרת. ואילו הדעות השניות סוברות ('נתיבות המשפט' סעיף קטן י'ז) שכן חלים דיני 'שואל' בחפץ של מצווה, כיון שהבעלים לא הרוויחו כלום מההשאלה וכיון שהחפץ ניתן למשאיל לפי בקשתו. ולכן, כיון שיש לנו מחלוקת בנידון שלנו – יכול אביאל לטעון 'קים לי' כדעת הפוסקים הפוטרים מחיוב השואל בחפץ של מצווה ויהיה פטור מתשלום.  

 

אם החזיר את החפץ למקום שלא משתמר

מאחר שלמדנו לעיל שלא חלים על אביאל דיני 'שואל', הוא פטור במקרה 'אונס'. אבל במקרה של 'פשיעה' יש לדון האם הוא נקרא 'פושע' וחייב בתשלום. ולכן אם החזיר אביאל אם ארבעת המינים של ליאור למקום שאינו משתמר, הוא חייב בתשלום. אבל אם הבעלים אמרו לו מראש להניח במקום פלוני, ברגע שעשה את מה שביקשו ממנו הבעלים, הוא פטור מחיובי שמירה. ראיה לדברים מובאת בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קכ'א סעיף א') לגבי מלווה שאמר ללווה 'שלח לי את החוב שלך ביד חרש, שוטה או קטן' ונאבד הכסף, הלווה פטור מתשלום הנזק. ומסביר בעל ה'מאירת עיניים' שכיון שידע המלווה שהלווה לא ילך ביחד עם החרש, השוטה או הקטן, ולא ישמור על הכסף, אם כן – קיבל עליו המלווה את הנזק במידה וייגרם. 

במקרה שלנו

כיון שליאור השאיר לאביאל הוראות ברורות היכן להשאיר את ארבעת המינים, הוא לא חשב שאביאל יישאר שם לבדוק האם הם נשארו בשמש, ולכן הוא פטור מתשלום לליאור על הערבות וההדסים.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר