חִידַת הָרְעֵבִים

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

חִידַת הָרְעֵבִים - שִׂמְחָה פְּשִׁיטִיק 

הַפְגָּנוֹת סוֹעֲרוֹת שָׁטְפוּ אֶת הַמַּמְלָכָה הַסִּינִית בְּסוֹף הַקַּיִץ. הַמַּפְגִּינִים צָעֲקוּ בִּגְרוֹנוֹת נִחָרִים וְדָרְשׁוּ בְּכָל תֹּקֶף אֶת הִתְפַּטְּרוּתוֹ שֶׁל שַׂר הָאוֹצָר הַפּוֹשֵׁעַ. שְׁמוֹ נִקְשַׁר בְּפַרְשִׁיָּה שֶׁל מְעִילָה בְּכַסְפֵּי הַצִּבּוּר, וְהַשְּׁמוּעוֹת סִפְּרוּ שֶׁהוּא הִגְנִיב כְּסָפִים לְכִיסוֹ הַפְּרָטִי עַל חֶשְׁבּוֹן הַמְּדִינָה. הָאֶזְרָחִים לֹא הִסְכִּימוּ שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ לְשַׁמֵּשׁ בְּתַפְקִידוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד נוֹסָף. הַזַּעַם הַצִּבּוּרִי הָיָה גָּדוֹל, וְלַקֵּיסָר הַסִּינִי לֹא נוֹתַר אֶלָּא לַחְתֹּם עַל מִכְתַּב הַפִּטּוּרִין שֶׁל הַשַּׂר הָרַמַּאי.

'צְרִיכִים לְמַנּוֹת שַׂר חָדָשׁ', אָמַר הַקֵּיסָר לְיוֹעֲצָיו מִיָּד לְאַחַר שֶׁעָזַב שַׂר הָאוֹצָר הַמְפֻטָּר אֶת הָאַרְמוֹן. 'אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַּמְלָכָה כָּךְ'. הַיּוֹעֲצִים הִסְכִּימוּ עִמּוֹ, וְאֶחָד מֵהֶם אָמַר: 'אִם תִּשְׁמְעוּ לַעֲצָתִי, עֲלֵיכֶם לְמַנּוֹת לְשַׂר אוֹצָר אֶת אַחַד הָאֶזְרָחִים הָעֲנִיִּים שֶׁבַּמַּמְלָכָה. רַק מִי שֶׁמַּגִּיעַ מִתּוֹךְ מַחְסוֹר וּמְצוּקָה, יָכוֹל לְהָבִין אֶת אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים בְּמַצָּב דּוֹמֶה. שַׂר הָאוֹצָר שֶׁמָּעַל בַּכְּסָפִים, עָשָׂה זֹאת מִשּׁוּם שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין לְלִבָּם שֶׁל הָעֲנִיִּים וְהָרְעֵבִים'.

הָעֵצָה הִתְקַבְּלָה עַל דַּעַת הַיּוֹעֲצִים וְהַקֵּיסָר, וְהַפְּקִידִים הַמְמֻנִּים יָצְאוּ עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ מֻעֲמָדִים מַתְאִימִים לַתַּפְקִיד. כַּעֲבֹר מַסָּע אָרֹךְ בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים לָאַרְמוֹן וְעִמָּהֶם שְׁלֹשָׁה אֶזְרָחִים עֲנִיִּים וּקְרוּעֵי בְּגָדִים. הֵם הֻלְבְּשׁוּ בִּבְגָדִים נָאִים, כַּיָּאֶה לְעוֹמְדִים לִפְנֵי הַקֵּיסָר, וְנִכְנְסוּ לְפָנָיו בְּיִרְאַת כָּבוֹד. 'בְּוַדַּאי שְׁמַעְתֶּם לָמָּה זִמַּנְתִּי אֶתְכֶם לְכָאן', פָּתַח הַקֵּיסָר. 'אַתֶּם מֻעֲמָדִים לְתַפְקִיד חָשׁוּב וּמְכֻבָּד שֶׁל שַׂר אוֹצָר בַּמַּמְלָכָה הַסִּינִית. כְּדֵי לִבְחֹר אֶחָד מִכֶּם, הָרָאוּי יוֹתֵר מִכֹּל לַמִּשְׂרָה, אָחוּד לָכֶם חִידַת הִגָּיוֹן קְצָרָה, וַעֲלֵיכֶם לְהָשִׁיב לִי עָלֶיהָ בְּחָכְמָה'.

שְׁלֹשֶׁת הָעֲנִיִּים כָּרוּ אָזְנָם וְהִקְשִׁיבוּ לְחִידַת הַקֵּיסָר: 'דַּמְיְנוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר הַחַם עִם שְׁנַיִם נוֹסָפִים אִתְּכֶם: חָכָם זָקֵן וְיֶלֶד קָטָן. יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִכֶּם בַּתַּרְמִיל מַסְפִּיק אֹכֶל בִּשְׁבִיל הַמַּסָּע הַזֶּה, אֲבָל בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר אַתֶּם טוֹעִים בַּדֶּרֶךְ וּמַפְסִידִים יוֹם שָׁלֵם שֶׁל הֲלִיכָה. כְּשֶׁאַתֶּם נִמְצָאִים בְּמֶרְחַק יוֹם אֶחָד מֵהָעִיר הַקְּרוֹבָה, נִגְמַר לַזָּקֵן וְלַיֶּלֶד הַלֶּחֶם. אַתֶּם, לְעֻמַּת זֹאת, הִתְאַרְגַּנְתֶּם עִם מָזוֹן מְיֻתָּר וְכָעֵת יֵשׁ לָכֶם פְּרוּסַת לֶחֶם אַחַת שֶׁאוֹתָהּ אַתֶּם יְכוֹלִים לִבְחֹר לְמִי לָתֵת – לֶחָכָם הַזָּקֵן, אוֹ לַיֶּלֶד הַקָּטָן. וְעַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה מֻפְנֵית אֲלֵיכֶם: לְמִי הֱיִיתֶם נוֹתְנִים אֶת הַפְּרוּסָה הַמְיֻתֶּרֶת שֶׁיֵּשׁ בְּאַמְתַּחְתְּכֶם כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה?'

הָאֶזְרָחִים הָעֲנִיִּים עָמְדוּ מְתוּחִים. הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁלָּהֶם, לְכָאן אוֹ לְכָאן, יַכְרִיעוּ אֶת הֶעָתִיד שֶׁלָּהֶם. רַק אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּם יֵצֵא מִפֹּה הַיּוֹם כְּשֶׁהוּא מֻכְתָּר לְתַפְקִיד שַׂר הָאוֹצָר שֶׁל הַמַּמְלָכָה כֻּלָּהּ. מִי זֶה יִהְיֶה? הַדָּבָר תָּלוּי בַּתְּשׁוּבָה שֶׁלָּהֶם. 'אֶתֵּן לָכֶם דַּקָּה לַחֲשֹׁב, יְדִידַי', אָמַר הַקֵּיסָר בְּטוּב לֵב. וְהֵם חָשְׁבוּ. מִצַּד אֶחָד רָאוּי לְכַבֵּד אֶת הַזָּקֵן הֶחָכָם, שֶׁהוּא אִישׁ חָשׁוּב יוֹתֵר, וּמִצַּד שֵׁנִי אוּלַי כְּדַאי יוֹתֵר לָתֵת אֶת הַפְּרוּסָה הַמְיֻתֶּרֶת לַיֶּלֶד הַקָּטָן, כִּי עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר שָׁנִים לִחְיוֹת מֵאֲשֶׁר לַזָּקֵן. מַהִי הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאוֹתָהּ רוֹצֶה הַקֵּיסָר לִשְׁמֹעַ? הֵם הִתְלַבְּטוּ עוֹד וָעוֹד.

'וּבְכֵן', אָמַר הַקֵּיסָר הַסִּינִי לִשְׁלֹשֶׁת הָעֲנִיִּים כַּעֲבֹר דַּקָּה בְּדִיּוּק, 'מַהִי הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִכֶּם לְחִידָתִי?' הוּא פָּנָה לָרִאשׁוֹן וְסִמֵּן לוֹ לַעֲנוֹת. 'אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר', נַעֲנָה הַלָּה, 'אֲנִי הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת הַפְּרוּסָה הַמְיֻתֶּרֶת שֶׁבְּאַמְתַּחְתִּי לַזָּקֵן הֶחָכָם, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּבָר הוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּרָאוּי לִחְיוֹת, וּמֵחָכְמָתוֹ יְכוֹלִים לֵהָנוֹת עוֹד כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת. הַיֶּלֶד, לְעֻמַּת זֹאת, יִתָּכֵן וְיִגְדַּל פֶּרֶא אָדָם, חֲסַר דַּעַת שֶׁאֵין בּוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת'. 

נֶהֱנָה הַקֵּיסָר מִתְּשׁוּבָתוֹ הַמְנֻמֶּקֶת שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְעָבַר לַשֵּׁנִי: 'וּמָה הַפִּתְרוֹן שֶׁלְּךָ?' עָנָה הַשֵּׁנִי: 'כְּבוֹד הַקֵּיסָר, אִלּוּ נִקְלַעְתִּי לְמַצָּב כְּמוֹ בַּחִידָה הַמְדֻבֶּרֶת, הָיִיתִי מַעֲנִיק אֶת הַפְּרוּסָה הַמְּיֻתֶּרֶת שֶׁלִּי לַיֶּלֶד הַקָּטָן. עִם כָּל הַכָּבוֹד לְחָכְמָתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, הוּא קָרוֹב לְסוֹף חַיָּיו. לְעֻמָּתוֹ, הַיֶּלֶד יָכוֹל לִגְדֹּל וְלִפְרֹחַ וְלִחְיוֹת שָׁנִים רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת. מַה גַּם, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מְרַחֲמִים עַל יְלָדִים, וַאֲפִלּוּ הַזָּקֵן הָיָה מַסְכִּים לְוַתֵּר עַל חַיָּיו בִּשְׁבִיל הַיֶּלֶד'.

'וְאַתָּה?' פָּנָה הַקֵּיסָר אֶל הֶעָנִי הַשְּׁלִישִׁי שֶׁעָמַד וְהִקְשִׁיב לְדִבְרֵי חֲבֵרָיו. 'בְּאֵיזוֹ דֵּעָה אַתָּה נוֹקֵט מִבֵּין חֲבֵרֶיךָ?' פָּתַח הֶעָנִי וְאָמַר: 'בִּרְשׁוּת אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ, אֶרְצֶה לַחֲלֹק עַל דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרַי וּלְהַצִּיג דֵּעָה שְׁלִישִׁית מִשֶּׁלִּי, שֶׁלֹּא הָעָלְתָה כָּאן'. הַקֵּיסָר הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ כְּהַסְכָּמָה וְהֶעָנִי אָמַר: 'אֲנִי, אִלּוּ הָיְתָה בְּתַרְמִילִי פְּרוּסָה אַחַת נוֹסֶפֶת וּמְיֻתֶּרֶת וּלְפָנַי שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁזְּקוּקִים לָהּ, הָיִיתִי מְוַתֵּר עַל פְּרוּסַת הַלֶּחֶם שֶׁ-לִּ-י וְנוֹתֵן לְכָל אֶחָד מֵהֶם פְּרוּסָה'...

חִיֵּךְ הַקֵּיסָר וְקָרָא: 'זוֹ הַתְּשׁוּבָה שֶׁצִּפִּיתִי לָהּ! הֲרֵנִי לְבַשֵּׂר לְךָ שֶׁהִתְקַבַּלְתָּ לְתַפְקִיד שַׂר הָאוֹצָר שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַסִּינִית!' וּלְתַדְהֵמָתָם שֶׁל שְׁנֵי הָעֲנִיִּים הָאֲחֵרִים הוֹסִיף הַקֵּיסָר: 'יוֹעֲצַי אָמְרוּ שֶׁכְּדַאי לִי לָקַחַת אֶזְרָח עָנִי לַתַּפְקִיד, שֶׁיּוּכַל לְהָבִין לִמְצוּקָתָם שֶׁל הָאֲחֵרִים. אֲבָל חָשַׁשְׁתִּי, כִּי לִפְעָמִים הֶעָנִי עָלוּל לַחֲשֹׁב רַק עַל עַצְמוֹ, מֵרֹב שֶׁהִתְרַגֵּל כָּל חַיָּיו לְמַחְסוֹר וּפִתְאוֹם הוּא מְקַבֵּל שֶׁפַע. לָכֵן בָּחַנְתִּי אֶתְכֶם בַּחִידָה הַזֹּאת. מִי שֶׁמַּסְכִּים לְוַתֵּר עַל לַחֲמוֹ וּמַעֲמִיד אֶת טוֹבָתָם שֶׁל הָאֲחֵרִים לִפְנֵי טוֹבָתוֹ שֶׁלּוֹ – הוּא הָרָאוּי לַמִּשְׂרָה!'

*

אָדָם נוֹלַד לָעוֹלָם כְּגוּף אָנֹכִי שֶׁחוֹשֵׁב רַק עַל עַצְמוֹ וְטוֹבָתוֹ. הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ הוּא לַעֲבֹד עַל עַצְמֵנוּ, לְשַׁפֵּר אֶת מִדּוֹתֵינוּ וּלְהַתְחִיל לַחֲשֹׁב עַל הַשֵּׁנִי. זוֹ מַעֲלָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ, וְאִם הִשַּׂגְנוּ אוֹתָהּ – כָּבַשְׁנוּ אֶת הַמַּטָּרָה.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר