מלאכות שבת 10- גוזז, מלבן

תגובות: 0

12. גוזז

הגדרת המלאכה: גזיזת דבר המחובר לגוף באמצעות כלי.
המלאכה במשכן: לצורך הכנת הצמר עבור התכלת, הארגמן, ותולעת השני היו צריכים לגזוז את הצמר מהבהמות. וכן גזזו את השיער מעורות התחשים כדי ליפות את העור.
תולדות: תלישת נוצות מעופות, גזיזת ציפורניים ושערות אדם.
הלכה למעשה: אין לגזוז ציפורניים בשבת. אין להסיר עור בר מגוף האדם בשבת. צריך להיזהר לא להסתרק במסרק שעשוי לתלוש שערות.
השבת והתורה
'אמרה תורה לפני הקב'ה: ריבונו של עולם, כשיכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו, ואני מה תהא עלי?   אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך, ושבת שמו. שהם בטלים ממלאכה ויכולים לעסוק בך'.  (על פי המדרש)

13. מְלַבֵּן

הגדרת המלאכה: הלבנת בגד או צמר מלוכלך. לאחר שגוזזים את הצמר מהכבשים הוא עובר פעולת ליבון, על ידי כיבוס במים.
המלאכה במשכן: הלבינו את הצמר שנועד לשמש לפרוכת, לבגדי הכהונה וכו',
תולדות: כיבוס בגד – כיבוס הבגד ושיפשופו במים כדרך הכובסים.  (הכיבוס נחשב לתולדה, לדעת חלק מהפוסקים, למרות שהוא מאוד דומה למלאכת הליבון, מאחר שהליבון הוא פעולה ראשונית בצמר, שאינה שייכת בכיבוס בגד).
• שפשוף בגד – שפשוף הבגד במקום שיש בו כתם או אבק, במטרה לנקותו.
• שריית בגד – השריית בגד מלוכלך (ולדעות מסוימות גם בגד נקי) במים.
• סחיטת בגד – סחיטת בגד ספוג מים, (כי הסחיטה היא חלק מתהליך הכיבוס).
• ניעור בגד –  ניעור בגד שמקפיד מאוד על ניקיונו, מהאבק שהצטבר עליו .

הלכה למעשה: אין לכבס בגד בשבת, בין במים ובין בחומרי ניקוי אחרים. ואין לשפשף כתמים מבגד שהתלכלך, או להשרות אותו במים. נעלי עור שהתאבקו מותר לנקות אותם במטלית יבשה. בעת ניגוב מים שנשפכו יש להיזהר שלא להגיע לאיסור כיבוס או סחיטה (פרטי ההלכות מפורטות בספרי ההלכה השונים).
אין לתלות בגדים רטובים בשבת, מחשש ל'מראית עין' שלא יחשדו בו שכיבס אותם בשבת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר