תפילה בכל מצב

איתמר מאיר תגובות: 0

מגיל צעיר גדל דניאל בבית סבתו, ואת הוריו זכר אך בקושי. דניאל היה בן שלוש כאשר הוריו נהרגו בתאונת דרכים מחרידה, וסבתו נותרה הנפש הקרובה היחידה בעולמו המרוסק. לא בקלות אישרו העובדים הסוציאליים לסבתא הקשישה לאסוף לביתה את היתום הפעוט. 'רק לפני כמה חודשים איבדת את בעלך, ועכשיו את בנך וכלתך', אמרו לה, 'כיצד תוכלי להתמודד עם גידולו של ילד קטן שמצריך כוחות רבים כל כך?'

אבל הסבתא עמדה על דעתה. 'אין לי זמן לחשוב על מה שאיבדתי. עלי להתרכז במה שנותר לי', אמרה, ואכן קיבלה לידיה את דניאל. היא לקחה אותו יד ביד לגן הילדים, הלכה לאסיפות ההורים בבית הספר, עודדה אותו בלימודים בתיכון, חיכתה לו עם תבשיל חם כשחזר מהצבא והתרגשה יחד איתו כאשר התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה.

שנתיים נוספות חלפו, ומצב בריאותה של הסבתא הלך והידרדר. היא לא יכלה להמשיך לגור בבית ללא עזרה צמודה והשגחה רפואית מתמדת. בעצה אחת עם דניאל, החליטה הסבתא לעבור לבית אבות שבו תזכה לטיפול מסור.

לקראת יום מעברה של סבתו לבית האבות, הגיע דניאל לעזור באריזת חפציה ובגדיה. 'אני רוצה לקחת איתי גם את הפסנתר', ביקשה הסבתא. בפינת הסלון עמד מאז ומתמיד פסנתר שחור וגדול ממדים, שעליו ניצבו תמונות הוריו של דניאל. דניאל ידע שעד התאונה הפליאה סבתו בנגינה, אך מאותו יום מר היא לא הרימה את מכסה הפסנתר ולא פרטה על קלידיו אפילו פעם אחת.

'את רוצה לקחת את הפסנתר?' תמה דניאל, 'אבל את לא משתמשת בו, סבתא?'

'אני בהחלט משתמשת בו', השיבה הסבתא.

דניאל רצה לומר: 'להניח תמונות על פסנתר, זה לא נקרא להשתמש בו', אבל עצר בעצמו ולא אמר דבר. אם לסבתו האהובה חשוב להעביר את כלי הנגינה לחדרה שבבית האבות, הוא יעשה זאת. זה בוודאי יקל עליה את המעבר לסביבה החדשה.

חודשים אחדים לאחר שהסבתא עברה לבית האבות, היא נחלשה עד שבקושי יכלה לרדת ממיטתה. באותה תקופה מצא דניאל את בחירת לבו ועמד להינשא לה. כאשר הגיע להציגה בפני סבתו, התלהבה כלתו מכלי הנגינה. היא היתה פסנתרנית מחוננת והבחינה מיד שזה כלי יקר ביותר, אך דניאל הזהיר אותה מראש שלא לפתוח את הפסנתר ולא לנסות לנגן עליו, משום שזה עניין רגיש אצל סבתו.

הסבתא הספיקה להשתתף בחתונתו של דניאל, ולאחר כמה שבועות נפטרה. דניאל לא היה חייב על פי ההלכה לשבת 'שבעה' משום שלא היה בנה, אך הוא ורעייתו הצעירה שהו בחדרה שבבית האבות וקיבלו ביקורי תנחומים מידידיהם ומידידי המשפחה.

יום אחד פתחה רעייתו של דניאל את הפסנתר, וניסתה להקיש על הקלידים. שום צליל לא בקע מכלי הנגינה. היא נקשה חזק יותר, ועכשיו בקע קול חלוש ועמום.

'צריך להזמין מכוון פסנתרים', אמרה לדניאל, 'שנים לא ניגנו על הפסנתר הזה.' תוך כדי הדברים היא פתחה את המכסה העליון של כלי הנגינה והביטה פנימה, וקריאת הפתעה פרצה מפיה: 'דניאל, בוא תראה!'

דניאל מיהר והתקרב, והציץ פנימה. הפסנתר היה מלא פתקאות קטנות, מקופלות היטב, שנקרעו ממחברות ישנות, פנקסים קטנים, ניירות אריזה חומים, קבלות וחשבוניות, פתקים של מכולת וכל דבר שניתן לכתוב עליו.

'מה זה צריך להיות?' שאל דניאל בפליאה. הוא הכניס את ידו ושלף את אחד הפתקים. הוא זיהה מיד את כתב ידו הרועד של סבתו. 'תודה אלוקים על הנס שעשית לי - שדניאל התחתן עם בחורה כל כך מוצלחת', קרא. הוא פתח פתק נוסף וקרא: 'תודה אלוקים על הנס הקטן שעשית לי – ביקשתי שדניאל יבוא לבקר והוא הגיע'. דניאל הנרגש החל להוציא את הפתקים הרבים ומדי פעם פתח אחד מהם וקרא בו: 'תודה אלוקים על הנס הקטן שעשית לי – חשבתי שהמקרר התקלקל, התפללתי שזה לא יקרה ועכשיו הכול בסדר'. 'תודה אלוקים, על שילד נחמד עזר לי לסחוב את סלי הקניות הכבדים עד הבית'. 'תודה אלוקים שהעוגה שהכנתי לקראת האורחים הצליחה כל כך'. 'תודה אלוקים על שהיה לי כסף לשלם את חשבון החשמל'...

השעות חלפו, דניאל ואשתו אחוזי ההתרגשות המשיכו לקרוא בפתקי ההודיה הרבים שכתבה סבתו לאורך כל השנים. כל דבר טוב שאירע לה היה נס - וגם בדברים הרעים היא מצאה תמיד צדדים טובים.

השטיח כבר היה מלא בערימות של פתקאות והפסנתר היה ריק כמעט לחלוטין. דניאל שלח יד למעמקי הפסנתר והוציא את הפתק האחרון שבו היה כתוב: 'אלוקים, לקחת אליך את בעלי, את בני וכלתי – אבל הצלת את נכדי דניאל, אני כל כך מודה לך על הנס שעשית לי. עכשיו יש לי סיבה לחיות'.

*

בפרשת השבוע יעקב אבינו מגיע לבית־אל, ועוצר להתפלל ולהודות לבורא עולם על שליווה אותו והצילו מכל תלאות הדרך. בכל הזדמנות יעקב מודה ומתפלל וזוכר את בורא עולם.

אחת ממטרות התפילה היא להזכיר לנו כל הזמן מי נותן לנו את שפע מתנות החינם שזכינו בהן: חכמה, בריאות, מזון, כוח ועוד ועוד. כאשר אנו מבקשים מהקב'ה את צרכינו, אנו זוכרים ומזכירים לעצמנו שהכול מגיע מידו הגדולה והפתוחה, ומי שחי בקשר מתמיד כזה עם בורא עולם, חייו מלאים רוגע ושלווה, והוא יחוש את עזרת השם על כל צעד ושעל.


 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר